"אין שום דרך להנהיג בלי לקחת אחריות"

מומחי פיתוח האופי הכי מוכרים בעולם - פרופ' מייקל מת'יוס, כיום הוא פרופסור להנדסה פסיכולוגית בווסט פוינט, האקדמיה הצבאית של צבא ארצות הברית והגנרל רוברט לואיס קאסלן, מפקד ווסט פוינט - כתבו ביחד את הספר "אופי חזק", ספר בניית אופי למנהיגים, והם משתפים את "חמש אצבעות" בתובנות שלהם.

כשמייק ששבסקי מונה לאימון נבחרת הכדורסל של ארצות הברית ב-2005 – הקבוצה, שפעם כונתה "נבחרת החלומות"  מאחר שמאז 1992 הורכבה מהשחקנים הכי טובים בעולם - היתה בשפל של כל הזמנים.

באולימפיאדת אתונה 2004 הסגל המוכשר של נבחרת ארצות הברית, שכלל שחקנים כגון אלן אייברסון, לברון ג'יימס, כרמלו אנת'וני, דוויין ווייד, טים דאנקן – כולם חברי היכל התהילה של הכדורסל – הגיע רק למקום השלישי על הפודיום.

"קואץ' קיי", מאמנה האגדי של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת דיוק, צפה בנבחרת והבין שהבעיה שלה היא לא כדורסל - אלא האופי של שחקניה. ולכן, כשקיבל את תפקיד המאמן הלאומי, הוא התייעץ עם שני המומחים הגדולים ביותר שהוא הכיר לבניית אופי. הוא מצא אותם במקום שפעם עבד בו: צבא ארצות הברית.

האחד:  פרופ' מייקל מת'יוס, שכיום הוא פרופסור להנדסה פסיכולוגית באקדמיה הצבאית ומוביל את המחלקה למדעי ההתנהגות והמנהיגות בווסט פוינט, האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. השני: הגנרל רוברט לואיס קאסלן, שאחרי שורה של תפקידים בכירים בצבא ארצות הברית בעיראק, חילץ אנשים מהתופת בפנטגון ב-11 בספטמבר ובחמש שנותיו האחרונות בצבא פיקד על חינוך קציני העתיד של הצבא האמריקאי.

"קואץ' קיי הביא את הנבחרת לווסט פוינט" מספר הגנרל קאסלן ל"חמש אצבעות" בראיון מיוחד. "הוא לקח אותם לבית הקברות שם. צריך להבין: כולם ספורטאים מקצוענים ברמה הכי גבוהה, בנויים גופנית בצורה שקשה לדמיין בני אדם ככה. אבל הם גם בעלי אגו עצום. ושם, בבית הקברות הצבאי, קואץ' קיי סיפר להם סיפורים על חלק מהגיבורים הגדולים ששירותו את המדינה והקריבו את חייהם עבור המדינה. 'אתם הולכים לאולימפיאדה כדי לייצג את המדינה – זה מאוד משמעותי', אמר להם. 'אבל אף אחד לא יבקש מכם לתת את החיים שלכם עבור מדליית הזהב. אז תשרתו את המדינה הכי טוב שאתם יכולים'".

נבחרת ארה"ב בכדורסל עם המאמן קיי

"קואץ' קיי החליט שכל תהליך הבחירה של השחקנים יהיה שונה" מגלה פרופ' מת'יוס. "אז הוא היה הלך לבקר את המועמדים בבית שלהם. הוא רצה לראות איך הם מתייחסים לבת הזוג שלהם, איך הם מדברים עם הילדים שלהם. הוא רצה לראות איך השחקנים מתנהגים כבני אדם. והיו שחקנים שהחליט לא לקחת לאולימפיאדה כי לא אהב את מה שראה בביתם. הוא רצה שחקנים שמשרתים את הקבוצה ולא את עצמם ובשביל זה הוא היה צריך לחקור את האופי שלהם – לא את הנתונים שלהם".

קאסלן מוסיף: "ששבסקי ידע שהשחקנים שלו הכי טובים בעולם אבל הוא גם ראה ב-2004 איך נבחרות שאין להן חצי מהכישרון שלנו יש ניצחו אותנו. אז הוא רצה למצוא את השחקנים שהבינו שאם הם רוצים להיות יעילים, הם צריכים לעבוד כקבוצה. בווסט פוינט, בעצם, קיי מצא את האווירה של המנהיגות שהוא רצה להטמיע בשחקנים שלו. מאמנים גדולים כמוהו יודעים לבחור את השחקנים עם האופי הנכון".

ששבסקי הוביל את נבחרת ארצות הברית לזכיות במדליות זהב בשלוש האולימפיאדות הבאות (2008, 2012 ו-2016). הוא גם זכה בשתי אליפויות עולם. קואץ' קיי סיים את הקדנציה שלו כמאמן הנבחרת עם 88 ניצחונות והפסד אחד.

הפסיכולוג של גרג פופוביץ'

בשיחה של "חמש אצבעות" עם קאסלן ומת'יוס יש הרבה מאוד סיפורים ואנקדוטות כאלו. מת'יוס, למשל, היה הפסיכולוג הארגוני של גרג פופוביץ', המאמן עם הכי הרבה ניצחונות בתולדות ה-NBA;  קאלסן היה בצמתים מרכזיים של הצבא האמריקאי, כולל בכיבוש עיראק ותקופה כראש מטה כוח משימה משולב 180, שכלל יחידות חיל רגלים וכוחות מיוחדים מצבא ארצות הברית ומצבאות נוספים, ולחם במסגרתו במלחמת אפגניסטן.

שניהם הכירו בווסט פוינט, שם מגדלים את כל קציני הצבא האמריקאי מאז 1802. והשניים כתבו ביחד את אחד מספרי הניהול הנמכרים והחשובים ביותר בחמש השנים האחרונות:  The Character Edge: Leading and Winning with Integrity ("אופי חזק"  בעברית – הוצאת מטר).

בספר הם טוענים שההצלחה של כל ארגון תלויה באופי של אנשיו ויותר חשוב מנהיגיו. על פני מאות עמודים הם מספרים איך לטפח אופי מנהיגותי ואיך לייצר אדם עם כישורים, חוסן נפשי, כריזמה, אומץ ו-grit. הספר הפך לאחד מספרי החובה למנהלים.

"את הספר כתבנו כי במהלך התפקיד שלנו הבנו שאופי הוא הגורם הכי חשוב כשצריך לבנות אמון" אומר קאסלן בראיון בלעדי ל"חמש אצבעות". "כל ארגון בעולם הוא חזק כמו האמון שנוצר בתוכו. בניית אמון זה אולי הגורם הכי חשוב במנהיגות. בלי אמון אי אפשר להנהיג כי אנשים לא מאמינים לך. וכדי שיאמינו לך, כדי לבנות אמון, אתה חייב להיות אדם – אישה או גבר – עם אופי".

"אופי" זו מילה קצרה שהגנרל קאלסן ופרופ' מת'יוס מתארים ומסבירים על פני ספר שלם.  "סטיבן קובי, מנטור לאנשי עסקים רבים, כתב את הספר 'מהירות האמון' והוא מגדיר אמון כ'שילוב של אופי ויכולת ביצוע'" אומר קאלסן. "ומה שאנחנו ראינו בעבודתנו זה שאם אין לך אופי נכון, פשוט אף אחד לא יסמוך עלייך. אם אין לך יכולת ביצוע, אם אתה לא יודע מה אתה עושה - אף אחד לא יסמוך עלייך. אם אתה רוצה להיות מנהיג יעיל, אתה צריך להבין איך לבנות אמון בארגון שלך. אם אתה רוצה ללמוד איך לבנות אמון, אז תהיה איש של אופי. אי אפשר לנתק את שני הדברים".  

"אנחנו חושבים על אופי כמשהו פנימי, אישיותי, אם אתה כזה בבסיס שלך. כלומר אם אתה כן בבסיס שלך, אתה תהיה כן בכל המצבים" אומר פרופ' מת'יוס. "אבל מה שגילינו בספר ובמחקר זה שהמסגרת שאתה נמצא בה היא קריטית. אם אתה בתוך ארגון שמאפשר לך לבטא את האופי שלך, אז אתה במקום הרבה יותר טוב מאשר אם אתה בארגון שקל לא למלא את הציפיות שלך בתוכו. כשזה מגיע לאופי, הארגון והגורמים החברתיים הרבה יותר חשובים לאופי של האינדיבידואל ממה שחשבתי. וזה הפתיע אותי".

פרופ' מת'יוס: "מבחינה מדעית, מבחינה פסיכולוגית, מעטים הם הדברים שחשובים יותר מדוגמה אישית" אומר פרופ' מת'יוס. "אנשים לומדים במגוון דרכים. הם לומדים דרך חיזוקים מילוליים והם לומדים דרך חיזוקים שליליים אבל הכי הרבה הם לומדים אינטואיטיבית מצפייה ומלמידה מאחרים"

האם אופי הוא משהו שבאמת אפשר ללמד או שזה מהדברים שלא באמת משתנים ותלויים כמעט לחלוטין בחינוך מהבית?

גנרל קאסלן: "אני חושב שכשזה נוגע לאספקט המוסרי באופי. ההתנהגות שלך מודרכת מהערכים שהטמעת בעצמך מגיל צעיר. הערכים המוטמעים הם אלו שיגדירו לך מה שאתה רואה כהתנהגות מקובלת. אתה צריך אומץ גדול, שזה חלק אינטגרלי מהאופי שלך, ללכת נגד ערכים מוטמעים ולעשות מה שנכון לארגון שלך. לכן צוערים בווסט פוינט עומדים בפני מבחני אופי רבים, שיקבעו אם הם יהיו קצינים וידעו להגיד מה לא נכון וליישר את הפקודים שלהם לפי הערכים המוטמעים שאנחנו רוצים בצבא. זה קריטי למשמעת הנדרשת מאיתנו. אנחנו רוצים שהמפקדים שלנו יהיו עם עמוד שדרה חזק מספיק כדי להגיד לאחרים שמתנהלים בצורה לא מוסרית".

קאסלן ראה את זה בצבא כשהגיע לעיראק. מפקד מעולה שהיה צריך לעזוב את תפקידו הוחלף במפקד שהיה איכפת לו פחות מסטנדרטיים מוסריים (בעיקר ברמת ההתנהלות מול חיילות – א"ד) ועד מהרה המשמעת של כל המחנה התרופפה והפכה למסוכנת עבור החיילים.

"לווסט פוינט מגיעים רבים עם סט של ערכים שהם לומדים מהבתים שלהם ומבתי הספר שלהם. ולפעמים הערכים האלה לא מתיישרים לשירות המדינה. העבודה שלנו היא להפוך אותם למנהיגים יעילים בצבא האמריקאי ולהטמיע בהם את הערכים של המדינה. ובשמם אתה צריך להתעמת לעיתים בתוך היחידה שאתה נמצא בה. אתה צריך להוות דוגמה אישית ואתה צריך להיות אדם בעל האופי הנכון – כי אם אתה לא, אתה לא יכול להנהיג ביעילות".

"מבחינה מדעית, מבחינה פסיכולוגית, מעטים הם הדברים שחשובים יותר מדוגמה אישית" אומר פרופ' מת'יוס. "אנשים לומדים במגוון דרכים. הם לומדים דרך חיזוקים מילוליים והם לומדים דרך חיזוקים שליליים אבל הכי הרבה הם לומדים אינטואיטיבית מצפייה ומלמידה מאחרים. אנחנו ראינו מפקדים שלא משנה מה הם אמרו לחיילים שלהם, הדרך שבה הם הגיבו לסיטואציה קבעה איך החיילים שלהם התנהגו. אנשים לומדים ככה בצורה לא מודעת. מעבדים איך אתה מתנהג ושופטים אותך לפי סט הקריטריונים שיש להם. אז אחד מהדברים שאנחנו מתעקשים עליהם בלימודי הקצונה הוא לא להפגין את האופי שלך רק בכיתה או רק מול הפלוגה. אתה צריך להיות איש של האופי הנכון בכל אספקט בחיים כי יגלו מהר מאוד אם אתה לא כזה. החיילים שלך ידעו שאתה לא כזה מחוץ לכיתה. העובדים שלך ידעו שאתה לא אתה מחוץ לשעות העבודה".

Dr. Michael Matthews

מה ההתנהגות שבעצם מחזיקה את כל זה ביחד? מה הבטון ההתנהגותי או הדבק של כל הקונסטרוקציה של האופי?

קאסלן: "כשהגיע אליי צוער שסירב לקחת אחריות על אירוע באחריותו, ידעתי שאי אפשר להתקדם איתו הלאה לקצונה. לקיחת אחריות. בכל הארגונים הטובים שהייתי בהם, היא הדבר הכי חשוב. כשמשהו לא הלך בסדר המנהיג קם ולקח אחריות. אין שום דרך להנהיג מבלי לעשות את זה לדעתי. אבל זה לא נגמר בזה. מנהיגים לוקחים אחריות - זה הכרחי. הנשיא הארי טרומן אמר: 'האחריות עוצרת כאן אצלי' (The Buck Stops Here). כלומר, הוא לא מעביר אותה הלאה. זה אומר שאתה לא מאשים את השר או איזשהו פקיד במה שקרה. אתה אומר 'האחריות שלי'. זה הדבר שאומר הכי הרבה על אופי של אדם כלשהו. מנהיגים ייקחו אחריות כי רק אז אפשר לבנות מחדש את האמון. אפשר לבדוק מה קרה ואפשר לתקן".

קאסלן חושב גם שלאחריות יש חשיבות מוטיבציונית עבור המנהיג.  "מנהיגים יתנו קרדיט לאנשים שמתחתיהם על הישגיהם. אלו שהרוויחו את זה. שעבדו בשטח. המנהיגים יפנו את הבמה עבורם וישטפו אותם במחמאות ופירגון. המנהיג הרי לא צריך עוד הכרה בזה שהוא מנהיג, הוא כבר המנהיג. אלו שבדרך למעלה כן צריכים את ההכרה החיצונית והקרדיט על העבודה שעשו. שוב, כמנהיג אתה צריך להיות זה שלוקח אחריות כשדברים רעים קורים ואתה צריך לתת קרדיט לאחרים כשדברים טובים קרו. זה ירים את כל החלקים בארגון, הפקודים מגיבים לזה טוב וזה פקטור כל כך חשוב במוטיבציה. הרי אנשים רוצים הכרה על העבודה הקשה שלהם וההישגים שלהם ואם הם מקבלים אותה מהמנהיג, הם מקבלים השראה והם רוצים להמשיך לעבוד עבור האדם הזה שנתן להם את ההכרה הזו. ברמה הכי בסיסית זו הטקטיקה הכי טובה לעורר מוטיבציה ולגרום לאנשים לעבוד עבורך".

פרופ' מת'יוס: "כשהייתי לצד פופוביץ' ראיתי איך הוא פעל כדי לבנות ארגון יעיל לאורך כל כך הרבה זמן. הוא בנה תרבות ארגונית חיובית על ידי כך שהוא תמיד היה הראשון שלקח אחריות על כך שמשהו לא עבד כמו שצריך. וכשהקבוצה הצליחה הוא היה הראשון שפרגן לאחרים".

כמו ששבסקי, גם פופוביץ' בנה את הקבוצות המוצלחות ביותר שלו על אופי השחקנים ולא הכישורים שלהם. "פופוביץ' מפורסם בארוחות הגיבוש שהוא מזמין אליהן את כל השחקנים ומשפחותיהם. הוא לוקח את השחקנים שלו למסעדות הכי טובות, משלם על היין הכי  טוב וככה, כשהם רגועים ונינוחים אפשר להתחיל לעבוד איתם על התאמה חברתית והטמעת הערכים והמתודות שלך" מספר מת'יוס. "כשאתה מכיר את האדם שלצידך, אתה מבין טוב יותר את סט הכישורים שלו ואת העדפות שלו וככה יכול להוציא יותר ממנו".

מה פופוביץ' היה עושה אם שחקן לא התאים מבחינת אופי לקבוצתו?

"כשהייתי שם הם נתקלו בבעיה. שחקן התגלה עם אופי מאוד בעייתי. הם הבינו שהם צריכים להיפטר ממנו בטרייד – אפילו אם לא היו מקבלים עליו הרבה דברים חזרה. אבל הם גילו שזו היתה הוספה על ידי הורדה. הבחור הזה היה תפוח רקוב וזיהם את הרוח של הקבוצה. פגע בגיבוש של הקבוצה".

הבעיה האיראנית? קשורה לאופי

יש כיום משבר מנהיגות בכל העולם, ממש ואקום מנהיגותי משמעותי. על דמוקרטיות רבות השתלטו אנשים מושחתים וחסרי כל איכויות מנהיגותיות, שאתם כתבתם עליהן כהכרחיות לניהול והנהגה.

הגנרל קאסלן: "כשמנהיגים מתמקדים יותר במורשת שלהם, בהצלחה האישית שלהם, במה שיוצא להם מעמדת המנהיג  - אם זה עניין כספי מושחת או שחיתות פוליטית – אז זה סודק את האמון במוסדות, זה סודק את האמון ביעילות של המוסדות והמדינה."

למה אנחנו במצב הזה לדעתכם?

קאסלן: "אני חושב שהדבר הראשון שצריך להבין כדי להסביר את המצב שהגענו אליו זה את האופי של נבחרי הציבור. תסתכל על הערכים שהם הפנימו, את השקרים שם הפיצו, את העובדה שהם מתמקדים יותר בקבלה שלהם ובמה שקורה להם ורק אחר כך עסוקים במדינה. כשמנהיגים מתמקדים יותר במורשת שלהם, בהצלחה האישית שלהם, במה שיוצא להם מעמדת המנהיג  - אם זה עניין כספי מושחת או שחיתות פוליטית – אז זה סודק את האמון במוסדות, זה סודק את האמון ביעילות של המוסדות והמדינה. זה גורם לכך שאנשים לא בוטחים יותר במוסדות וכשבחברה לא סומכים יותר על המנהיגים שלהם והמוסדות שלהם, זה מאוד קשה לייצר משהו ביחד עם החברה הזו. אני חושב שזה גם סודק את האמון שיש למדינה מול מדינות אחרות. אז מנהיג עם אופי בעייתי פוגע קשות במדינה".

קאסלן טוען שאיראן היא אחת המדינות שאופי המנהיגים שלה הוביל אותה לכישלון בכל התחומים.

"המנהיגים באיראן החליטו לעשות את המוות לישראל עם כל הפרוקסיז שבנו והשקיעו בהם. מה היתה המוטיבציה שלהם? מה הם רצו להשיג. הם רצו לחסל את המדינה שלכם. זה לא מפתיע שבמדינה שלהם הם לא יציבים יותר. איזה סוג של אמון אתה יוצר כשאתה משקיע כל כך הרבה בחיסול אומה אחרת? איזה זה סייע להם להנהיג את העם האיראני?".

פרופ' מת'יוס: "אני מודאג מאוד מכך שבדמוקרטיות אנשים ממשיכים להצביע לנבחרי ציבור שאופיים כבר כשל. לדעתי זה אומר משהו על הבוחרים בדיוק כמו שזה אומר משהו על הנבחר. למה אנשים מוכנים להצביע למושל, נשיא, ראש עיר, ראש מממשלה, מה שזה לא יהיה – אם הוא לא אמין, אין לו יכולת ביצוע מוכחת וגם לא מראה שום אמפתיה או רגישות. מהמדע אנחנו יודעים שיש למנהיגים טובים 20 תכונות שכל מנהיג חייב כדי להיות יעיל אבל הכל בנוי על אמון ועל אופי מסוים וכשאין את זה, אי אפשר להוביל את המדינה בצורה חיובית".

הגנרל קאסלן: "אני חושב שמנהיגות מתחילה מלמעלה. כשלמנהיג יש את סט הערכים הנכון וסביבו הוא יוצר תרבות עם ערכים איתנים– שם זה מתחיל. זה נכון למשפחה, בית ספר, אוניברסיטה ומדינה"

האם זו בורות? האם צריך ללמד ילדים בבית ספר מי זה מנהיג עם תכונות טובות?

מת'יוס: "אני חושב שעושים על כולנו מניפולציות בדרכים שאף פעם לא ראינו. עם המדיה החברתית וה-AI מצליחים לשנות דעות, גישות ואמונות. אלו כלים חזקים מאוד שפועלים נגד החולשה האנושית. האם אפשר להתמודד עם זה? אני חושב שזו גישה חברתית. אנחנו גדלנו במדינה שבה סיפרו בגאווה על 'אייב הכנה – הנשיא אברהם לינקולן שלא היה יכול לשקר ועל הנשיא ג'ורג' וושינגטון שאמר 'אני לא יכול לספר שקר'. אפשר ללמד אופי וערכים נכונים ואוניברסליים ויש לנו צוערים לשעבר, שהיו קצינים והתחילו בתוכניות לימוד ברחבי המדינה".

קאסלן: "אני חושב שמנהיגות מתחילה מלמעלה. זה נכון לכל משפחה, בית ספר, אוניברסיטה ומדינה. כשלמנהיג יש את סט הערכים הנכון וסביבו הוא יוצר תרבות עם ערכים איתנים– שם זה מתחיל. ברגע שזה מתחיל למעלה זה יגיע למטה. אם המנהיג יציב מטרות ערכיות ויגיד שאלו הערכים החשובים שאליהם צריך לשאוף, ככה מתחיל תהליך לשינוי גדול יותר. זה לא קורה בין לילה. זה לא קורה רק בגלל שאתה שם. יש הרבה דברים שצריכים לעשות בשביל שזה יקרה, אבל זה חייב להתחיל מלמעלה".

אופי אפשר לתקן

קאסלן ומת'יוס מדברים הרבה על "הפנמת ערכים" כחלק מ"מערכת פיתוח אופי בווסט פוינט".

קאסלן: "הצוערים כולם הגיעו עם סט ערכים מהבית, מבית הספר ומקבוצות הספורט או הארגונים האחרים שהיו חלקם מהם בנערותם. אז היה צריך איזשהו יישור קו ערכי לכולם – להסביר אלו ערכים משמעותיים עבור הצבא. אבל להגיד להם ואפילו ללמוד על הערכים הללו לא אומר שהערכים הללו הופנמו בהתנהגות ובאופי. והליך ההפנמה הוא התהליך הקריטי ביותר בכל אבולוציה של התפתחות האופי. אז כחלק ממערכת הפיתוח שלנו יש דגש על התפתחות האופי על ידי הסתכלות פנימה, הרהורים על המחשבות והמעשים שלך. אתה צריך לדעת מי אתה ואיפה אתה ביחס לערכים שאתה רוצה להפנים. ואנחנו עודדנו את החשיבה הזו בשיחות בקבוצות קטנות כי הבנו שאנשים לא מוכנים למתוח ביקורת על עצמם ולהסתכל באמת לתוך תוכם בקבוצות גדולות או כשיש מפקדים בסביבה. אנחנו לא רוצים שהם יגיבו בצורה לא כנה עם עצמם בגלל הסמכות שבסביבתם. אנחנו רוצים שהם ירגישו ביטחון פסיכולוגי מלא כשהם בוחנים לעומק את התנהגותם מול הערכים שאנחנו רצינו שיפנימו. מחשבה על ההתנהלות שלך, מחשבה כנה וברורה היא התהליך שבסופו של דבר יש גם לקיחת אחריות אבל גם להגיע למהות האמיתית שלך".

פרופ' מת'יוס: "יש לנו תוכניות ללימודי אופי אבל ממה שאנחנו רואים זה שהצעירים שמגיעים אלינו צריכים להתאמן על האופי שלהם בהקשרים שונים. בשנה הראשונה הם מתחילים לבנות את האופי שלהם כמנהיגים. בשנה שאחרי הם מתפקדים כמפקדי צוותים של חיילים בשנה הראשונה. בשנה השלישית והרביעית הם מקבלים הזדמנויות להוביל כשאנחנו מוסיפים עליהם גורמי לחץ רבים. הם בלי שינה, בלי מזון ברגעים מסוימים, עם קשיים ולחצים משמעותיים עליהם. והם צריכים להתאמן בלהראות את האופי הנכון ולקבל את ההחלטות הנכונות כשקשה. זה לא מספיק ללמד אופי בצורה אקדמאית".

מווסט פוינט יצאו כמה אנשים שפיתוח תוכניות ללימודי אופי מגן ילדים ועד התיכון. "זה לא מספיק ללמד על אופי בצורה אקדמאית" מוסיף מת'יוס. "הם צריכים להתאמן בזה. הם צריכים להתאמן על זה בעולם האמיתי כדי לפתח את זה".

האם היו כאלו שהגיעו מקולקלים מהבית? האם אפשר לתקן אופי?

Robert (Bob) Caslen, Jr.

קאסלן: "כשצוערים עשו עבירה כלשהי – המטרה שלנו היתה לתקן את טעות האופי או המוסר שעשו. רבים הכנסנו לתוכנית עם מנטור והם עברו חצי שנה או לפעמיים שנה עם מנטור. לפעמים היינו מוציאים אותם מווסט פוינט והחזרנו אותם לצבא עם תוכנית מסודרת מאיתנו. לפעמים היו צריכים להיות בבית סמסטר שלם. כל תוכנית עוצבה במטרה להתמודד עם הבעיה הספציפית שהתגלתה באופי שלהם. ומניסיון – אלו שעברו תהליך שיקום ובנייה מחדש של האופי, במיוחד בתוכנית המנטורים, חזרו עם אופי חזק יותר מאשר אלו שלא עשות טעות בכלל. אני תמיד משווה את זה לעצם שבורה. אם מתקנים אותה כמו שצריך, היא לבסוף תהיה חזקה יותר מעצמות אחרות".

האם "אופי" הוא משהו חסר זמן ומעל תקופות ותרבויות? האם האופי הטוב של קצין בצבא של האימפריה הרומית דומה לאופי של קצין בצבא ארצות הברית? השאלה הזו יצרה וויכוח בין פרופ' מת'יוס לקאסלן, השותפים שעד השלב הזה של השיחה הסכימו עם כמעט כל דבר שהאחר אמר.

פרופ' מת'יוס:  "התיאוריה הבסיסית על אופי היא של הפסיכולוג מרטין סיגלמן והתבססה על חקירה וניתוח יסודיים של אמונות ברחבי העולם – מהתקופה היוונית ועד ההווה. סיגלמן ניתח את הדברים שפילוסופים ופסיכולוגים, ניתוח דיווחים היסטוריים וספרות והגיע לכמה מסקנות. אחת מהמסקנות שלו היא שיש 24 איכויות אוניברסליות שאפשר לשפוט איתן את אופי האדם. כלומר, אפשר להיות בטוחים לחלוטין שלאורך השנים תמיד העריכו את הכנות והנחישות של מנהיגים".  

קאסלן: "הייתי לפחות ארבע שנים בעיראק והכרתי היטב את התרבות  המקומית. ואני יכול להגיד שהרבה מההתנהגות של המנהיגים המקומיים עוצבו על ידי סדאם חוסיין. אז תכונות האופי שמבחינתם היו הכרחיים להם, לא בהכרח היו נכונים לנו. אני משוכנע שיש ארגונים ומדינות עם ערכים מעוותים שבוחרים מנהיגים מעוותים".

פרופ' מת'יוס: "ברור שיש היסטורית אנשים רעים - אדולף היטלר, יחיא סינוואר או סתם מישהו שהוביל כנופייה בלוס אנג'לס – שיקבלו ציונים גבוהים מאוד בתכונות חשובות למנהיגים. למשל, נאמנות או שליטה עצמית, עבודה קשה, נחישות וכו'. אבל אני משער שמה שחסר להם להיות מנהיגים חיוביים זה סט ערכים ומוסר מפותח. אני מתערב שהיטלר, למשל, היה חרוץ מאוד – שזה הכרחי לכל מנהיג. אפשר לשער שלחלק מהמנהיגים הגרועים בהיסטוריה היתה אינטליגנציה חברתית גבוהה – אבל אפשר להגיד שהאנשים האלה השתמשו בכלים של האופי שלהם בצורה שעשתה רע לעולם".

קאסלן: "כן, לזה אנחנו קוראים שיש לנו אופי מוח ויש לנו אופי בטן. אופי בטן בא לידי תכונות כמו חוסן, עיקשות, נחישות. אלו דברים שבתוך אופי טוב וערכים טובים, הם טובים אבל בתוך אוסמה בין לאדן הם לא עושים טוב לאחרים. ולכן לדעתי חשוב סט ערכים חיובי במדינה אבל גם בכל משפחה ובכל מוסד. במשפחה מגדלים, מלמדים ומחנכים אבל גם מקבלים את הערכים של המנהיגות, של האחריות. אתה גדל לתוך המשפחה ויוצא החוצה עם אופי כמעט מוכן שתלוי בכמות האהבה, התמיכה, התזונה המעשית והרוחנית שקיבלת. בבית ספר ובמוסדות המדינה מלמדים ומחזקים את סט הערכים שמותאמים לערכי האומה ומוסר האומה".

הגנרל קאסלן: "מה שתמיד הערצתי בישראל זה את החוסן הבלתי נגמר. ההיסטוריה שלכם – מה שקרה לכם במלחמת העולם השנייה, מה שקרה לכם עכשיו בשבעה באוקטובר, מה שאתם עומדים מולו מדי יום בגלל אויבים שמקיפים אותכם – התפתח בייסורים הגרועים בהיסטוריה.

איך לדעתכם האירועים בישראל משפיעים על האופי של הנער או הנערה הישראלים?

פרופ' מת'יוס: "מדעית, הלחץ, הסטרס, שהופעל עליכם. ההתמודדות עם המוות והאלימות במשך דורות, אלו דברים שלא תמיד מוציאים את האיכויות הטובות ביותר מהאדם. וזה נכון גם לגבי לחץ גבוה על קולקטיב שהוא אומה – שיכול להוציא דברים שיגרמו לה להקריב את הערכים כדי להגן על עצמם נגד האיומים. אבל האופי הישראלי התגלה כחוסן ונחישות להתמודד".

קאסלן: "מה שתמיד הערצתי בישראל זה את החוסן הבלתי נגמר. ההיסטוריה שלכם – מה שקרה לכם במלחמת העולם השנייה, מה שקרה לכם עכשיו בשבעה באוקטובר, מה שאתם עומדים מולו מדי יום בגלל אויבים שמקיפים אותכם – התפתח בייסורים הגרועים בהיסטוריה. למרות כל הטרגדיות והרוע, אתם עדיין שואפים לעשות, לחיות, לעשות מה שנכון. אין הרבה אומות בעולם שיש להם את היכולת הזו לעמוד בפני קשיים כאלו על פני מאות שנים. אני נוצרי ומכיר את התנ"ך היטב. קראתי הרבה על ההיסטוריה שלכם – החוסן הזה נמצא איפשהו באופי של כל אחד מכם. ואני בטוח שיש אותו בכל מנהיג טוב אצלכם".